כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לַכִּנֶּרֶת הִיא הֵחֵלָּה לְכַשְׁכֵּשׁ בַּזָּנָב
לָרוּץ לָאֹרֶךְ הַחוֹף
שָׁתְתָה מִידֵי פַּעַם מַיִם
וְהִשְׁתּוֹלְלָה עַד לִשְׁעוֹת הַצָּהֳרַיִם
הַמֶּרֶץ הָפַךְ לָעֲיֵפוּת
וְכָל הַדֶּרֶךְ חֲזָרָה בּוֹבּוֹ קְטַנָּה יָשְׁנָה
עַל מִסְפָּר שְׂמִיכוֹת
כֻּלָּנוּ הִסְכַּמְנוּ - הַטִּיּוּל הָיָה מְאֹד מֻצְלָח
בְּעִקָּר בַּזְּכוּת בּוֹבּוֹ הַכַּלְבָּה
בּוֹבּוֹ נִרְאֲתָה מְאֹד קַשּׁוּבָה
אָז חִבַּקְנוּ אוֹתָהּ שׁוּב וְשׁוּב
בְּלִי הַפְסָקָה
יוֹם שַׁבָּת
בְּיוֹם שָׁבַּת בַּבֹּקֶר
הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה
וְכֻלָּנוּ הִתְרַגַּשְׁנוּ לִקְרַאת הַנְּסִיעָה
נָסַעְנוּ לִטְבֶרְיָה, לִטְבֹּל בְּמֵי הַכִּנֶּרֶת
כְּשֶׁבַּחוּץ מֶזֶג אֲוִיר נוֹחַ וְחַם, לָקַחְנוּ גַּם בִּגְדִי יָם
אִתָּי נֶעֱצָר לִפְנֵי הַדֶּלֶת
וְשָׁאַל: "הַאִם בּוֹבּוֹ לְבַדָּהּ נִשְׁאֶרֶת?
הַאִם תּוּכַל אִתָּנוּ לִנְסֹעַ?"
אִמָּא הִפְתִּיעָה וְקָרְאָה בְּקוֹל גָּדוֹל
"בּוֹבּוֹ קְטַנָּה אֶל הַטִּיּוּל מִצְטָרֶפֶת!"
בּוֹבּוֹ נָבְחָה בְּשִֹמְחָה
לָאוֹטוֹ קָפְצָה
וְדָנָה חָשְׁבָה שֶׁהִיא מִתְנַהֶגֶת בְּדִיּוּק כְּמוֹ רוֹנִי,
הַיֶּלֶד הֲכִי שׁוֹבָב בַּכִּתָּה